תיק צבאי
בית הדין הצבאי המחוזי
|
30-12
08/01/2013
|
בפני השופט:
רס"ן אלכס רון
|
- נגד - |
התובע:
התובע הצבאי
|
הנתבע:
טוראי א.מ
|
הכרעת דין |
על פי הודאתו, מורשע הנאשם בעבירה של היעדר מן השירות שלא ברשות, לפי סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו - 1955, על כי נעדר מיחידתו, XXXX מיום 07/08/2011 ועד יום 08/01/2012 בסך הכל 155 ימים, בהתאם לכתב האישום ולפרטים הנוספים.
·
ניתנה היום,
08/01/13
,
כ"ו טבת תשע"ג
, והודעה בפומבי ובמעמד הצדדים.
________
שופט
גזר דין
- הנאשם הורשע על פי הודאתו בהיעדרות מן השירות למשך מאה חמישים וחמישה (155) יום, כחמישה (5) חודשים, ובתוך כך יצוין שהסתיימה תקופה זו במעצרו.
- הצדדים נמנעו מלטעון ולהרחיב בשאלת מתחם הענישה ובנסיבות העניין קובע אני, בפרט כנגזרת של תקופת ההיעדרות שמתחם הענישה הסביר להיעדרות של כחמישה (5) חודשים היא בין שבעים (70) לבין מאה (100) ימי מאסר.
- נתונים נוספים: לחובת הנאשם גזר דין קודם בו נכלל תנאי בר הפעלה בפרשתנו למשך שישים (60) יום ועל פי ת/1 ככל הנראה לא הייתה זו הפעם הקודמת היחידה בה מעד בכיוון זה. נתון רלוונטי נוסף - פוטר הנאשם משירות בהמשך.
- רבות טענה הסנגורית הנכבדה כי, למעשה, על הפרק, נאשם שלא היה צריך הצבא לגייסו על פי סעיף 20 לחוק השיפוט הצבאי. ואולם, דומני, שלא בנכל ניתן לקחת טיעון זה בחשבון במסגרת זאת. ממה נפשך: אם לא היה צריך לגייס את הנאשם היה עליו בשלב מוקדם, ולכל הפחות לאחר הפרשה הקודמת שבעקבותיה נדון, עוד לפני כשנה וחצי לעשות את כל הניתן כדי להביא לביטול/הפסקת השירות בטענה זאת; ומנגד אם גם לאחר כל זאת לא עשה הנאשם דבר ולחלופין ניסה לעשות אך טענותיו, נדחו, מה לנו ולטענה זאת היום. אין הדעת נותנת שייקח בית הדין בחשבון עתה טענה שלא היה צריך לגייס כלל את הנאשם כשברור על פני הדברים שגויס הנאשם, לא ביקש את ביטול הגיוס, יתר על כן גם לאחר פסיקה קודמת לא עשה דבר ולחלופין גם הרשות לא סברה לקבל טענה זאת, והנה אנחנו כאן. למותר להוסיף שככל הנראה עלתה טענה זו כבר בדיון שנערך בעניינו בעקבות העבירה הקודמת, לפני כשנה וחצי ולא היה בכך כדי למנוע מבית הדין להטיל תנאי על הנאשם ולא סבר מי מהצדדים להטיל בספק/לערער על פסיקה זאת. הטענות בכיוון זה, דינן, אפוא, לדחייה.
- חשובות מטענות אלה הטענות בעניין נסיבותיו האישיות של הנאשם, עולה מאתיופיה שהתקשה להסתגל לנורמות במדינה בכלל ובצה"ל בפרט. לא בכדי, אכן, פוטר בסופו של דבר הנאשם מהשירות. מדרכו של בית הדין לייחס לטענות שבכיוון זה משקל מסוים וראוי לבית הדין לא להתעלם לחלוטין מהקשיים האופייניים לחברה בה גדל הנאשם. יינתן לשיקול זה משקל.
- כאמור, לחובת הנאשם תנאי תקף להפעלה שאורכו כחודשיים. בניגוד לטענות ההגנה אינני סבור שעל הפרק נסיבות כה חריגות המצדיקות את הארכת התנאי וחוששני שאין מנוס מהפעלתו. ולכל היותר כשיקול שלפני משורת הדין עתיד אני לאשר את הפעלתו בחפיפה למאסר שיוטל עליו עתה.
- בשים לב לנסיבותיו האישיות הקשות של הנאשם, ומאמין אני שאכן קשות הן, אחתור להיצמד לרף התחתון ברף הענישה, שהוא, הראוי בשים לב לאורך ההיעדרות אך נוכח עברו של הנאשם אתקשה לרדת מתחת לרף זה. אין בפניי נסיבות המצדיקות חריגה לקולא ממתחם הענישה ומהרף התחתון של מתחם זה.
- סוף דבר, נגזר בזה כדלקמן:
א. מאסר לתקופה של שבעים (70) יום.
ב. מופעל בחופף להנ"ל מאסר מותנה שאורכו שישים (60) יום שנגזר על הנאשם על ידי בית דין זה ביום 02/08/2011.
בסך הכל ירצה הנאשם שבעים (70) יום ואלה יחושבו מהיום אך תוך הפחתה של שלושים וארבעה (34) ימים בהם שהה הנאשם במעצר.
ג. כמו כן ירצה הנאשם שישים (60) יום אם יבצע עבירה נוספת על אותו סעיף בשנתיים (2) הקרובות.
·
זכות ערעור תוך 15 יום.
·
ניתן היום,
08/01/13
,
כ"ו טבת תשע"ג
, והודע בפומבי ובמעמד הצדדים.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת